Capitoli

AT ebraico - Antico Testamento - Altri scritti - Giobbe - 32

Giobbe

AT ebraico Torna al libro

Nova Vulgata

AT ebraico 32 ^32,1 וַֽיִּשְׁבְּת֡וּ שְׁלֹ֤שֶׁת הָאֲנָשִׁ֣ים הָ֭אֵלֶּה מֵעֲנ֣וֹת אֶת־אִיּ֑וֹב כִּ֤י ה֖וּא צַדִּ֣יק בְּעֵינָֽיו׃ פ

Nova Vulgata ^Iob^32,1Omiserunt autem tres viri isti respondere Iob, eo quod iustus sibi videretur.

AT ebraico ^32,2 וַיִּ֤חַר אַ֨ף ׀ אֱלִיה֣וּא בֶן־בַּרַכְאֵ֣ל הַבּוּזִי֮ מִמִּשְׁפַּ֪חַ֫ת רָ֥ם בְּ֭אִיּוֹב חָרָ֣ה אַפּ֑וֹ עַֽל־צַדְּק֥וֹ נַ֝פְשׁ֗וֹ מֵאֱלֹהִֽים׃

Nova Vulgata
^Iob^32,2Et iratus indignatusque est Eliu filius Barachel Buzites de cognatione Ram; iratus est autem adversum Iob, eo quod iustum se esse diceret coram Deo.

AT ebraico ^32,3 וּבִשְׁלֹ֣שֶׁת רֵעָיו֮ חָרָ֪ה אַ֫פּ֥וֹ עַ֤ל אֲשֶׁ֣ר לֹא־מָצְא֣וּ מַעֲנֶ֑ה וַ֝יַּרְשִׁ֗יעוּ אֶת־אִיּֽוֹב׃

Nova Vulgata ^Iob^32,3Porro adversum amicos eius indignatus est, eo quod non invenissent responsionem, sed tantummodo condemnassent Iob.

AT ebraico ^32,4 וֶֽאֱלִיה֗וּ חִכָּ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב בִּדְבָרִ֑ים כִּ֤י זְֽקֵנִים־הֵ֖מָּה מִמֶּ֣נּוּ לְיָמִֽים׃

Nova Vulgata ^Iob^32,4Igitur Eliu exspectavit Iob loquentem, eo quod seniores essent, qui loquebantur;

AT ebraico ^32,5 וַיַּ֤רְא אֱלִיה֗וּא כִּ֘י אֵ֤ין מַעֲנֶ֗ה בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים וַיִּ֥חַר אַפּֽוֹ׃ פ

Nova Vulgata
^Iob^32,5cum autem vidisset Eliu quod tres respondere non potuissent, iratus est vehementer.

AT ebraico ^32,6 וַיַּ֤עַן ׀ אֱלִיה֖וּא בֶן־בַּֽרַכְאֵ֥ל הַבּוּזִ֗י וַיֹּ֫אמַ֥ר צָ֘עִ֤יר אֲנִ֣י לְ֭יָמִים וְאַתֶּ֣ם יְשִׁישִׁ֑ים עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א ׀ מֵחַוֺּ֖ת דֵּעִ֣י אֶתְכֶֽם׃

Nova Vulgata ^Iob^32,6Respondensque Eliu filius Barachel Buzites dixit: 
«Iunior sum tempore, 
vos autem antiquiores; 
idcirco veritus sum et timui 
vobis indicare meam sententiam.

AT ebraico ^32,7 אָ֭מַרְתִּי יָמִ֣ים יְדַבֵּ֑רוּ וְרֹ֥ב שָׁ֝נִ֗ים יֹדִ֥יעוּ חָכְמָֽה׃

Nova Vulgata
^Iob^32,7Dixi: Aetas loquetur, 
et annorum multitudo docebit sapientiam.

AT ebraico ^32,8 אָ֭כֵן רֽוּחַ־הִ֣יא בֶאֱנ֑וֹשׁ וְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּבִינֵֽם׃

Nova Vulgata
^Iob^32,8Sed, ut video, spiritus est in hominibus, 
et inspiratio Omnipotentis dat intellegentiam.

AT ebraico ^32,9 לֹֽא־רַבִּ֥ים יֶחְכָּ֑מוּ וּ֝זְקֵנִ֗ים יָבִ֥ינוּ מִשְׁפָּֽט׃

Nova Vulgata
^Iob^32,9Non sunt longaevi sapientes, 
nec senes intellegunt iudicium.

AT ebraico ^32,10 לָכֵ֣ן אָ֭מַרְתִּי שִׁמְעָה־לִּ֑י אֲחַוֶּ֖ה דֵּעִ֣י אַף־אָֽנִי׃

Nova Vulgata
^Iob^32,10Ideo dicam: Audite me, 
ostendam vobis etiam ego meam sapientiam.

AT ebraico ^32,11 הֵ֤ן הוֹחַ֨לְתִּי לְֽדִבְרֵיכֶ֗ם אָ֭זִין עַד־תְּב֥וּנֹֽתֵיכֶ֑ם עַֽד־תַּחְקְר֥וּן מִלִּֽין׃

Nova Vulgata
^Iob^32,11Exspectavi enim sermones vestros, 
intendi aurem in prudentiam vestram, donec investigaretis,

AT ebraico ^32,12 וְעָֽדֵיכֶ֗ם אֶתְבּ֫וֹנָ֥ן וְהִנֵּ֤ה אֵ֣ין לְאִיּ֣וֹב מוֹכִ֑יחַ עוֹנֶ֖ה אֲמָרָ֣יו מִכֶּֽם׃

Nova Vulgata
^Iob^32,12et ut vos intellegerem nitebar. 
Sed, ut video, non est qui possit arguere Iob 
et respondere ex vobis sermonibus eius.

AT ebraico ^32,13 פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ מָצָ֣אנוּ חָכְמָ֑ה אֵ֖ל יִדְּפֶ֣נּוּ לֹא־אִֽישׁ׃

Nova Vulgata
^Iob^32,13Ne forte dicatis: “Invenimus sapientiam; 
Deus proiecit eum, non homo”.

AT ebraico ^32,14 וְלֹא־עָרַ֣ךְ אֵלַ֣י מִלִּ֑ין וּ֝בְאִמְרֵיכֶ֗ם לֹ֣א אֲשִׁיבֶֽנּוּ׃

Nova Vulgata
^IobNon parabo mihi verba, 
et ego non secundum sermones vestros respondebo illi.

14 Parabo – Lege ’e‛erok cum Syr; TM «paravit»

AT ebraico ^32,15 חַ֭תּוּ לֹא־עָ֣נוּ ע֑וֹד הֶעְתִּ֖יקוּ מֵהֶ֣ם מִלִּֽים׃

Nova Vulgata
^Iob^32,15Extimuerunt nec responderunt ultra; 
abstuleruntque a se eloquia.

AT ebraico ^32,16 וְ֭הוֹחַלְתִּי כִּי־לֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ כִּ֥י עָ֝מְד֗וּ לֹא־עָ֥נוּ עֽוֹד׃

Nova Vulgata
^Iob^32,16Quoniam igitur exspectavi, et non sunt locuti, 
steterunt, nec ultra responderunt,

AT ebraico ^32,17 אַעֲנֶ֣ה אַף־אֲנִ֣י חֶלְקִ֑י אֲחַוֶּ֖ה דֵעִ֣י אַף־אָֽנִי׃

Nova Vulgata
^Iob^32,17respondebo et ego partem meam 
et ostendam scientiam meam.

AT ebraico ^32,18 כִּ֭י מָלֵ֣תִי מִלִּ֑ים הֱ֝צִיקַ֗תְנִי ר֣וּחַ בִּטְנִֽי׃

Nova Vulgata
^Iob^32,18Plenus sum enim sermonibus, 
et coarctat me spiritus pectoris mei;

AT ebraico ^32,19 הִנֵּֽה־בִטְנִ֗י כְּיַ֥יִן לֹא־יִפָּתֵ֑חַ כְּאֹב֥וֹת חֲ֝דָשִׁ֗ים יִבָּקֵֽעַ׃

Nova Vulgata
^Iob^32,19en venter meus quasi mustum absque spiraculo, 
quod lagunculas novas disrumpit.

AT ebraico ^32,20 אֲדַבְּרָ֥ה וְיִֽרְוַֽח־לִ֑י אֶפְתַּ֖ח שְׂפָתַ֣י וְאֶֽעֱנֶֽה׃

Nova Vulgata
^Iob^32,20Loquar et respirabo paululum, 
aperiam labia mea et respondebo.

AT ebraico ^32,21 אַל־נָ֭א אֶשָּׂ֣א פְנֵי־אִ֑ישׁ וְאֶל־אָ֝דָ֗ם לֹ֣א אֲכַנֶּֽה׃

Nova Vulgata
^Iob^32,21Non accipiam personam viri 
et nulli homini blandiar.

AT ebraico ^32,22 כִּ֤י לֹ֣א יָדַ֣עְתִּי אֲכַנֶּ֑ה כִּ֝מְעַ֗ט יִשָּׂאֵ֥נִי עֹשֵֽׂנִי׃

Nova Vulgata
^Iob^32,22Nescio enim blandiri, 
quia in brevi tolleret me Factor meus.

Capitolo 31

Capitolo 33